וגר זאב עם כבש?! קווים לדמותה של אוטופיה רב-מינית

וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן.

הפסוקים האלמותיים האלה מתוך חזון ישעיהו, ישמשו אותנו בשיעור להצגת שלל בעיות שעולות כשמנסים לחשוב על אוטופיה רב-מינית – חברה דימיונית שמגלמת את היחסים הטובים ביותר שאפשר לדמיין בין המינים הביולוגיים השונים, לרבות המין האנושי. בפתח הדברים נראה מדוע חשיבה אוטופית צריכה להיות מחוברת למציאות יותר מחזון ישעיהו, ונעמוד על הצורך להבחין בין אוטופיה לבין תוכניות פעולה אפקטיביות ורצויות לתיקון העולם. המשפטן גארי פרנצ'יון ישמש לנו כדוגמה למי שאינו מצליח לעשות את ההבחנה החיונית הזו.

לעתים קרובות, הדימיון האוטופי לוקח בחשבון יחס משופר לחיות, כפי שממחישים הוגה המושג "אוטופיה" במאה ה-16, תומס מור, הסופרת הפמיניסטית שרלוט פרקינס גילמן, או ציירים נאיביים בני-זמננו. אולם במקרים אלה אין ספק שמדובר ב"אוטופיה לאדונים." בהתאם לכך, שיפור היחס לחיות שהם מציעים הוא מוגבל ולא הכרחי.

אפשר היה לצפות שהוגי התנועה להגנה על בעלי-חיים יציגו חזון של חברת מופת רב-מינית, כפי ש"אוטופיה" של מור וטקסטים דומים לאורך ההיסטוריה סיפקו חזון מפורט של חברת מופת אנושית. אבל מסתבר שאין זכר לחשיבה אוטופית בתנועה להגנה על בעלי-חיים. ספרות המוסר בתחום הזה, כמו ה"אני מאמין" של ארגונים להגנה על בעלי-חיים, מתמקדים בתכל'ס: "שאנשים יפסיקו לעשות לחיות דברים מחרידים," כפי שביטא זאת טום רייגן. יש השואפים להכחדת החקלאות התעשייתית בימינו, ויש השואפים לריקון כל הכלובים, אך אלה וגם אלה אינם מגלים לנו מהו טיב היחסים הבין-מיניים הרצוי עם הגשמת היעדים הבוערים.

אוטופיה אמורה להיות חזון של עתיד משותף. אלא שבהינתן יתרון הכוח העצום שיש לבני-אדם על פני שאר החיות, קשה להעלות על הדעת חזון אוטופי רב-מיני שאינו מותנה במחיקת טבען האלים של הנפשות הפועלות. לכן הדיון המעניין שנוצר בתחום זה אינו על שיתוף אלא על הפרדה. אבל האם הפרדה בין בני-אדם לשאר החיות היא חזון ריאלי? ורצוי?! ומה בעניין עולם נטול אדם? ומדוע אין בהגות המוסרית דיון בעולם נטול-אדם? נבחן אפוא את האידיאל (האזוטרי משהו) של הכחדה אנושית מרצון ונראה שגם הוא לא מוביל לעולם אוטופי במלוא מובן המילה. לסיום, נחדד את השאלות הבלתי פתורות והחשובות ביותר לתכנונה הדימיוני של חברה רב-מינית אוטופית.